הפוליטיקה של בריאות הנפש:
מקרה הבוחן של ארצות הבריתבריאות הנפש היא סוגיה מורכבת בעלת השלכות חברתיות, כלכליות ופוליטיות מרחיקות לכת.
בארצות הברית, פוליטיקה מפלגתית ואינטרסים מיוחדים עיצבו במידה רבה את מערכת בריאות הנפש.
התנועה ל"רפורמה בריאות הנפש" בשנות ה-60 וה-70 קידמה אי-מוסדיות ופיזור של שירותי בריאות הנפש.
עם זאת, בשל חסכון בעלויות וקידום אידיאולוגי של תפיסת אחריות אישית, בוצעו קיצוצים במימון שירותים ציבורי והופחת מספר המיטות בבתי חולים פסיכיאטריים.
ההשלכות של המדיניות הזו היו הרסניות.
אנשים הסובלים ממחלות נפש חמורות נותרו ללא גישה לטיפול הכרחי.
קהילות התמודדו עם עלייה בחוסר בית, פשיעה ומצוקות חברתיות אחרות.
במקביל, המגזר הפרטי צמח כדי למלא את החלל שנוצר על ידי המדינה.
אולם חברות הביטוח הפרטי עוסקות לרוב בדאיית דמי ביטוח ודחיית תביעות, מה שגורם לאנשים עם מחלות נפש להיאבק בגישה לטיפול.
תוצאה נוספת של הפוליטיקה המפלגתית היא הופעלתן של "חוקי שוויון בריאות הנפש" (MHPAEA).
חוקים אלה נועדו לסגור את הפער בחוקי הפדרליים המפלים לרעה חולים עם מחלות נפש.
עם זאת, מקבוצות לובי לתעשיית ביטוח הבריאות נלחמו בהן, שטענו כי הן מעלות את עלויות הביטוח.
כתוצאה מכך, בארצות הברית קיימת מערכת בריאות נפש דו-שכבתית:
שכבה אחת של משאבים וטיפול איכותיים זמינים לאלו שיכולים להרשות זאת לעצמם, ושכבה שנייה של טיפולים דלים או לא קיימים לאלו שאינם יכולים להרשות זאת לעצמם.
ההשלכות של פיצול זה הן הרסניות עבור אנשים עם מחלות נפש ולעבור לחברה בכללותה.
דרושה הפעלת לחץ פוליטי מתמשך על מנת להבטיח שכל האנשים, ללא קשר ליכולת הכלכלית שלהם, יקבלו את הטיפול התומך בבריאות הנפש שלהם וברווחתם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *