העלייה והנפילה של אפגניסטן:
כישלון פוליטי וצבאיאפגניסטן, מדינה מוכת מלחמות ומדוכאת, עברה סיבוב נוסף של טרגדיה כאשר הטליבאן השתלט מחדש על המדינה בשנת 2021.
האירוע המזעזע הזה הציף את כשלי המדיניות והאסטרטגיה הפוליטית והצבאית הבינלאומית.
הכיבוש האמריקאי של אפגניסטן בשנת 2001, למרות הפלתו במהירות של משטר הטליבאן, הוכיח בסופו של דבר כלא מוצלח.
מאמצי בניית המדינה הגיעו לידי שיתוק על ידי שחיתות, חוסר יציבות פוליטית ומרידת טליבאן גוברת.
אחד הכשלים העיקריים היה חוסר תשומת הלב לאלמנטים חברתיים ותרבותיים מקומיים.
הכוחות הזרים וממשלת אפגניסטן הנתמכת על ידם לא הצליחו לזכות בלגיטימציה או בנאמנות בקרב העם האפגני.
פעולות צבאיות בלתי מוצדקות וחסרות הבחנה הרחיקו את האוכלוסייה עוד יותר.
כשלי הממשל התרכזו סביב שחיתות נרחבת, חוסר יכולת לספק שירותים בסיסיים ודיכוי האופוזיציה.
צבא אפגניסטן, שבונה על ידי ארצות הברית ומדינות אחרות, התפוגג במהירות בשל חוסר מוטיבציה, מנהיגות לקויה וחדירת הטליבאן.
החלטת הנשיא טראמפ להסיג את הכוחות האמריקאים ללא תוכנית נסיגה ברורה הובילה לכאוס ולעליית טליבאן המהירה.
הסתמכות הממשל על הסכמי שלום, שהושגו בתיווך ארצות הברית, התבררה כנאיבית, שכן לטליבאן לא הייתה כוונה לכבד אותם.
ההשלכות של נפילת אפגניסטן היו הרסניות.
המדינה הגיעה למשבר הומניטרי חמור, עשרות אלפי אזרחים נהרגו או נעקרו מבתיהם והטליבאן הנהיג משטר דיכוי של זכויות נשים.
הכישלון באפגניסטן צריך לשמש כמקרה מבחן לכשלים אפשריים של התערבות צבאית בינלאומית.
הוא מדגיש את החשיבות של הבנת מורכבויות תרבותיות וחברתיות, בניית קואליציות מקומיות חזקות והבטחת אסטרטגיות נסיגה ברורות.
שיעורי העבר חייבים להנחות את ההחלטות העתידיות שלנו לגבי שימוש בכוח צבאי בענייני העולם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *