כלכלת רווחה:
גישת מס מוגבלתכלכלת רווחה היא תחום כלכלי העוסק בחלוקה צודקת של משאבים בחברה.
גישה אחת בתוך כלכלת הרווחה היא "גישת מס מוגבלת".
גישת המס המוגבלת קובעת כי על הממשלה להגביל את גביית המסים על הרמה הנמוכה ביותר הדרושה לממן הוצאות ציבוריות חיוניות, כגון בריאות, חינוך והגנה.
הגישה מבוססת על האמונה כי מיסים גבוהים מדכאים צמיחה כלכלית וחדשנות.
תומכי גישת המס המוגבלת טוענים כי מיסים גבוהים מקטינים את ההכנסה הפנויה של הפרטים והעסקים, ומפחיתים את הון ההשקעות והעסקים החדשים.
הם מאמינים כי מיסים נמוכים יותר יעודדו השקעות, ייצרו מקומות עבודה ויגדילו את הרווחה הכללית.
מבקרי הגישה טוענים כי היא תוביל לחוסר שוויון ואי צדק חברתי.
הם מסבירים כי מיסים נמוכים יותר יפגעו יותר בעניים ובמעמד הביניים מאשר בעשירים.
בנוסף, טוענים המבקרים כי הממשלה זקוקה למיסים כדי לממן שירותים חיוניים שהמגזר הפרטי אינו יכול לספק.
מחלוקת זו בין תומכי ומתנגדי גישת המס המוגבלת כנראה תימשך זמן רב.
השאלה כיצד לאזן בין צמיחה כלכלית לצדק חברתי היא נושא מורכב ואין לה תשובה קלה.
בדוגמה מעשית, הממשל של נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ קידם מדיניות של מס מוגבלת.
חוק הקיצוצים והתעסוקה במס מ-2017 הפחית את שיעורי המס על חברות ואנשים, וצמצם את ההכנסות הפדרליות ב-1.
5 טריליון דולר במשך עשר שנים.
תומכי המדיניות טענו כי היא תעודד צמיחה כלכלית ויצירת מקומות עבודה.
עם זאת, מבקרי המדיניות טענו כי היא תפגע בעניים ובמעמד הביניים ותוביל לפערים מוגברים בעושר.
דוגמה זו מדגימה את הוויכוח המתמשך סביב גישת המס המוגבלת.
ההשלכות הכלכליות והחברתיות של גישה זו מורכבות והשפעותיה על הכלכלה ועל החברה עדיין נתונות לדיון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *