הקשר האישי שלי עם מזוןהקשר שלי עם מזון היה מורכב לאורך כל חיי.
כילדה, הייתי אוכלת בררנית וסירבתי לאכול מגוון מזונות.
בגלל זה, נאבקתי לשמור על משקל בריא.
בגיל העשרה שלי, התחלתי לפתח הפרעת אכילה.
נאבקתי עם דימוי גוף ירוד והשתמשתי בהגבלות מזון ובפעילות גופנית מוגזמת כדי לשלוט במשקלי.
זוהי הייתה תקופה קשה שגרמה למתח גדול בחיי ובמערכות היחסים שלי.
עם הזמן, הצלחתי להתגבר על הפרעת האכילה שלי בעזרת טיפול ואהבתם ותמיכתם של יקיריי.
עם זאת, הקשר שלי עם אוכל עדיין היה מורכב.
הרגשתי רגשי אשם כאשר אכלתי מזונות מסוימים ופחדתי לעלות במשקל.
בשנים האחרונות, התחלתי לפתח גישה בריאה יותר כלפי מזון.
אני מתמקד באכילת מזונות מזינים ומלאים שהופכים אותי להרגיש טוב.
אני גם מקשיבה לגוף שלי ואוכלת כשהוא רעב ומפסיקה לאכול כשהוא שבע.
הגישה החדשה שלי כלפי אוכל שינתה דרמטית את חיי.
אני כבר לא מתעסקת בהגבלות או בחרדות הקשורות לאכילה.
אני מרגיש חופשי יותר סביב אוכל ומסוגל ליהנות ממנו מבלי להרגיש אשם.
המסע שלי עם אוכל היה קשה לפעמים, אבל הוא גם לימד אותי הרבה.
למדתי את החשיבות של להקשיב לגוף שלי, של לאפשר לעצמי ליהנות מכל סוגי המזונות ושל לפנות לעזרה כשצריך.
אני מאמינה שהקשר שלנו עם מזון הוא אישי ועמוק.
על ידי הבנת הקשר שלנו עם מזון, אנו יכולים ליצור הרגלי אכילה בריאים ולהיות ביחסים הרמוניים יותר עם גופנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *