כלכלת ההיגיון:
ג'ון מיינרד קיינס ושורשי המדיניות הכלכלית המודרניתכלכלת ההיגיון היא זרם מחשבה כלכלי שפותח על ידי ג'ון מיינרד קיינס בשנות ה-30 של המאה הקודמת.
תורתו של קיינס מהווה שינוי פרדיגמה משמעותי בכלכלה, ויש לה השפעה עמוקה על המדיניות הכלכלית המודרנית.
ההנחה הבסיסית של כלכלת ההיגיון היא שכלכלות אינן פועלות תמיד באופן אוטומטי לנקודת שיווי משקל מלאה בתעסוקה.
בייחוד, בתנאי משבר כלכלי, ההוצאה הפרטית עשויה להיות נמוכה מכדי לקיים את רמות התעסוקה.
כדי לטפל בבעיה זו, טען קיינס כי על הממשלה להתערב בכלכלה באמצעות הגדלת ההוצאה הציבורית, מה שיוביל לביקוש מוגבר ולצמיחה כלכלית.
ההשפעה העיקרית של כלכלת ההיגיון הייתה להפריך את ההנחה הקלאסית של "לסה פר", לפיה כלכלות נוטות באופן טבעי לשיווי משקל מלא בתעסוקה.
תורתו של קיינס הדגישה את חשיבות ההתערבות הממשלתית, והניחה את הבסיס למדיניות הפיסקלית המודרנית, הכוללת שימוש בהוצאה ממשלתית ומיסוי כדי לנהל את הכלכלה.
המיתון הגדול בראשית שנות ה-30 שימש כזירה לבחינת הכלכלה הקיינסיאנית.
ארצות הברית נקטה בגישה חסרת מעש ברובה, בעוד שהממלכה המאוחדת אימצה באופן נרחב מדיניות קיינסיאנית.
הכלכלה הבריטית התאוששה מהמיתון מהר בהרבה מאשר זו האמריקאית, מה שהעניק אמינות לתיאוריה של קיינס.
כלכלת ההיגיון ממשיכה להוות בסיס למדיניות הכלכלית המודרנית.
אף שהיא עברה עידונים ושינויים במשך השנים, הרעיונות המרכזיים של קיינס בדבר האופי הלא יציב של הכלכלות ונחיצות ההתערבות הממשלתית בנסיבות מסוימות נותרו תקפים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *