כלכלת ג'ון מיינרד קיינסג'ון מיינרד קיינס, כלכלן בריטי משפיע, פיתח תיאוריה כלכלית חדשנית בשנות ה-1930, שסיפקה מסגרת להבנת המשבר הכלכלי העולמי, הידוע בשם השפל הגדול.
באמצעות התיאוריה הקיינסיאנית, טען קיינס כי הממשלה יכולה למלא תפקיד חיוני בהשפעה על רמות התעסוקה והתוצר באמצעות הגדלת ההוצאה הכוללת במשק.
תיאוריה זו, הידועה גם בשם "כלכלה צד ביקוש", הדגישה את חשיבות הביקוש הסופי (ההוצאות שנעשות על ידי משקי בית, עסקים וממשלות) בהשפעה על הפעילות הכלכלית.
קיינס טען שבזמן מיתון או שפל, הביקוש יכול להיות נמוך מדי מכדי לקיים רמה גבוהה של תעסוקה ותפוקה.
במקרים כאלה, הממשלה צריכה להתערב באמצעות הגדלת הוצאותיה (למשל, על תשתית, חינוך או רווחה) או הקלות מיסים, מה שמעלה את ההוצאות הכוללות ומוביל לצמיחה כלכלית.
תיאורייתו של קיינס הייתה מהפכנית באותה תקופה, שכן היא התנגדה לחוכמה המקובלת הכלכלית שהאמינה כי הכלכלה תתאים את עצמה באופן טבעי למצב שיווי משקל מלא.
תיאורייתו של קיינס סיפקה את המסגרת להתערבות ממשלתית בשווקים וכך הפכה ליסוד בכלכלה המודרנית.
מדיניות קיינסיאנית יושמה במדינות רבות במהלך השפל הגדול ובימינו היא עדיין משמשת ככלי כלכלי להשפעה על פעילות כלכלית ועידוד צמיחה.
על אף שהתיאוריה של קיינס אינה נטולת מבקרים, היא נותרה בעלת השפעה משמעותית על התפיסה המודרנית בנושא כלכלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *