בובי פישר:
הגאון שיצא מדעתובובי פישר, אלוף העולם בשחמט, היה עילוי שזכה לתהילה בנערותו.
אך מאחורי הצלחתו המטאורית הסתתרה נפש מיוסרת ובלתי מובנת.
בובי פישר נולד בשיקגו ב-1943.
בגיל 6 הוא למד לשחק שחמט ובגיל 13 זכה באליפות ארה"ב לצעירים.
עד מהרה הוא ביסס את עצמו כאחד השחקנים החזקים בעולם, וסגנון המשחק ההתקפי והבלתי צפוי שלו זכה להערצה ולחיקוי.
בשנת 1972, פישר הגשים חלום והפך לאלוף העולם בשחמט לאחר שניצח את בוריס ספסקי ב"דו-קרב המאה" האגדי.
הניצחון שלו היה רגע מכונן בשחמט האמריקאי והפך אותו לגיבור לאומי.
אולם, הניצחון הגיע במחיר כבד.
פישר הפך לפרנואיד וחרד, וסירב להגן על תוארו ב-1975.
הוא החל לנאום נאומים אנטישמיים והפך לאדם מנותק מהחברה.
בשנת 1992, פישר ניסה לשחק שוב בשחמט וחזר לזכות באליפות העולם של פיד"ה (פדרציית השחמט הבינלאומית).
עם זאת, מעשיו עוררו מחלוקת, שכן הוא שיחק נגד סנקציית ארה"ב שהוטלה עליו בגין פגיעה בביטחון הלאומי.
בשנותיו האחרונות, פישר הפך למנותק יותר ויותר.
הוא חי בעוני באיסלנד, וחבריו הקרובים ביותר היו הדמויות הפיקטיביות מהסרט "הנוסע השמיני".
הוא נפטר בשנת 2008 בגיל 64 מאי ספיקת כליות.
בובי פישר היה גאון בשחמט אך סבל ממחלת נפש.
עלייתו ונפילתו היא סיפור טראגי שמזכיר לנו את הסכנות שבבידוד חברתי וההשפעות ההרסניות של הפרנויה.
באמצעות חייו נלמד את החשיבות של תמיכה נפשית וחמלה עבור אלה הנאבקים במחלת נפש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *