זאב אלטמן:
האיש שהתעמת עם השב"כזאב אלטמן היה איש עסקים ישראלי ממוצא רוסי שעורר סערה בישראל בשנות ה-90.
עסקיו בתחומי הנדל"ן וההייטק סבלו מקשיים כלכליים, והוא נאבק עם השלטונות על החזרי מס.
ב-1996, טען אלטמן שהשב"כ עומד מאחורי בעיותיו הכלכליות ומנסה להפלילו.
הוא יצר קשר עם זרים שונים, בהם עיתונאי שוויצרי, והביע בפניהם חששותיו.
השב"כ פתח בחקירה כנגדו, ובאוגוסט 1997 הוא נעצר בחשד לריגול חמור.
אלטמן הכחיש בתוקף את ההאשמות וטען שהוא סובל מרדיפה פוליטית.
משפטו היה ארוך ומורכב, ולבסוף הורשע ב"עשיית מעשה העלול לפגוע בביטחון המדינה" ו"העברת סודות מדינה לזרים".
הוא נידון ל-5 שנות מאסר, אך שוחרר לאחר 3 שנים בעקבות ערעורים וחנינות.
פרשת זאב אלטמן העלתה שאלות קשות לגבי סמכות השב"כ ותפקידו של ארגון הביטחון בחברה דמוקרטית.
אלטמן טען שחציית הקו בין ביטחון פנים וביטחון לאומי עשויה להיות מסוכנת וכי השב"כ צריך להתמקד באיומים חמורים בלבד.
השתקפויות מהפרשה ניכרות בנוף הביטחוני הישראלי עד היום.
התיקון לחוק השב"כ ב-2002, בעקבות מסקנות ועדת זיילר שבדקה את הפרשה, נועד לצמצם את סמכויות הארגון בתחום הריגול הפנימי.
עם זאת, מאז הוענקו לשב"כ סמכויות נוספות, ובכללן להשתמש ב"אמצעים טכנולוגיים מיוחדים" נגד אזרחים ישראלים מסיבות ביטחוניות.
סיפורו של זאב אלטמן הוא תזכורת כואבת לצורך באיזון בין צרכי הביטחון הלאומי וזכויות הפרט.
בעוד שהשב"כ ממלא תפקיד חיוני בהגנה על ישראל, הסיפור הזה מדגיש את החשיבות של ביקורת עצמית וסדרי בקרה כדי למנוע ניצול לרעה של סמכויותיו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *