אדאם סמית' והיד הנעלמהאדאם סמית', מחלוצי הכלכלה הקלאסית, ידוע בתיאורו המפורסם של שווקים תחרותיים כ"יד הנעלמה".
רעיון זה טוען כי על אף שהיחידים אינם מתכוונים להטיב עם החברה, פעולתם האנוכית לשיפור האינטרסים העצמיים שלהם מובילה בסופו של דבר לתוצאות חיוביות עבור הקולקטיב.
בשוק תחרותי, פועלים יחידים על פי האינטרסים העצמיים שלהם על ידי ייצור וסחר במוצרים ושירותים.
כל פרט מתמקד בהשגת הרווח המקסימלי, שאינו בהכרח תואם את טובת החברה כולה.
עם זאת, טען סמית', שהתוצאה הבלתי מכוונת של אינטראקציות אלו היא הקצאת יעילה של משאבים.
כאשר כל פרט מנסה למקסם את האינטרסים שלו, הוא יוצר תחרות.
תחרות זו מובילה לכך שרק היצרנים היעילים ביותר ישגשגו, וכך ימלאו את הצרכים של הצרכנים בצורה הטובה ביותר בעלות הנמוכה ביותר.
במילים אחרות, ה"יד הנעלמה" של השוק היא כוח בלתי נראה המרכז את פעולות היחידים לכיוון תוצאה רצויה עבור הכלכלה.
זהו מנגנון התאמה עצמית המבטיח כי השאבים מוקצים לשימושים המועילים ביותר, ומקדמים צמיחה ורווחה כללית.
אף על פי שהתיאוריה של סמית' לא תמיד מדויקת בעולם האמיתי, היא מספקת מסגרת חשובה להבנת התנהגות השווקים.
היא מדגישה את חשיבות התחרות והיוזמה האישית, תוך הצעה שתפקידן של ממשלות צריך להיות מוגבל לכמה שפחות התערבות אפשרית, כדי לאפשר ל"יד הנעלמה" לפעול בצורה יעילה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *