הפוליטיקה של זהות:
כוח ודיכויפוליטיקת הזהות עוסקת בהכרה ובהתמודדות עם חוויות משותפות של דיכוי המבוססות על השתייכות קבוצתית, כגון גזע, מגדר, נטייה מינית או מעמד.
אלה המקדמים פוליטיקה זו טוענים שהיא מכירה בדיכוי הספציפי שאנשים חווים על בסיס הזהות שלהם ומספקת מסגרת למאבק על יושר ושוויון.
עם זאת, פוליטיקת הזהות מעוררת גם מחלוקת.
מבקרים טוענים שהיא עלולה להוביל למחשבה שבטית ופילוג, ליצור תחושות זכאות ולחזק את קרבנותיה.
הם טוענים גם שהיא מסיחה את הדעת מהמשותף לנו כבני אדם ומקשה על בניית קואליציות פוליטיות מגוונות.
מקרה בוחן הוא עלייתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב.
טראמפ ניצל את פוליטיקת הזהות כדי לערער לבוחרים שחשים מופלים לרעה או מוזנחים.
על ידי התמקדות בצערם של לבנים עניים והאשמת המהגרים והמיעוטים בבעיותיהם, טראמפ גייס תמיכה בקרב אלה שמאמינים כי הזהות שלהם מאוימת.
התוצאות היו הרסניות.
הנשיאות של טראמפ הובילה להגברת הגזענות, השנאת זרים והאלימות נגד מיעוטים.
היא גם חיזקה את האמונות הקודמות של אנשי ימין בדבר עליונות לבנה וארה"ב הלבנה.
הדוגמה של טראמפ מראה כי בעוד שפוליטיקת הזהות יכולה להוות כלי חשוב לריפוי חוסר צדק חברתי, היא גם יכולה להיות מנוצלת על ידי דמגוגים כדי ליצור פילוג ולהשיג כוח.
חשוב לנהל דיון שקול ותכליתי על תפקיד פוליטיקת הזהות בדמוקרטיה שלנו ולמצוא דרכים להשתמש בה כדי לקדם צדק ושוויון מבלי להקריב את אחדותנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *