הכוח המניע מאחורי האולימפיאדה:
נחישות בלתי ניתנת לעצירהמאז ימיה הראשונים, האולימפיאדה שימשה כרקור כל עולמי לספורטאים המוכשרים ביותר.
עם זאת, מעבר ליכולות הפיזיות המדהימות והתחרות הנמרצת, טמון כוח מניע עמוק יותר:
נחישות בלתי ניתנת לעצירה.
במשחקים האולימפיים ב-2016 בריו, ג'סיקה לונדס, פנטאתלטית בריטית, התמודדה עם אתגר בלתי אפשרי לכאורה.
לאחר נפילה קשה במסלול הריצה, היא סבלה משבר במפרק קרסול.
אולם במקום להיכנע, היא סירבה לוותר.
לונדס גייסה את שארית כוחותיה וצלע אל קו הסיום, וסיימה את התחרויות באומץ בלתי רגיל.
סיפורו של לונדס מדגיש את החשיבות של נחישות בלתי מעורערת בפני מצוקות.
ספורטאים אולימפיים אינם נולדים עם נחישות מובנית; זהו משהו שהם מפתחים ומטפחים לאורך שנות אימונים אינסופיים והקרבות.
הדרך לאולימפיאדה רצופה במכשולים:
פציעות, מחלות ספקות עצמיים.
אך עבור ספורטאים אמיתיים, אלה הם רק אבני בוחן המניעים אותם להתקדם.
הם מסתמכים על נחישותם כתמריץ להתגבר על כל מכשול ולהשיג חלומותיהם.
הנחישות אינה מוגבלת לתחום הספורט.
היא מצויה גם בתחומים אחרים של החיים, כגון חינוך, קריירה ויחסים.
כאשר אנו מתמודדים עם אתגרים, עלינו לצייר על אותה נחישות בלתי ניתנת לעצירה שהפגינה ג'סיקה לונדס.
נחישות היא הכוח המניע שמבדיל בין הצלחה לכישלון, בין חלומות שהתגשמו לחלומות שנותרו בלתי ממומשים.
על ידי טיפוח נחישות בלתי כבושה, נוכל לנצח כל מכשול ולכבוש את הפסגות הגבוהות ביותר בחיינו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *