אדם סמית' והיד הנעלמהאדם סמית', מייסד הכלכלה הקלאסית, הציע רעיון מהפכני בתחום הכלכלה:
"היד הנעלמה".
ב-1776, ב"עושר האומות", סמית' טען כי פעולות אינטרסנטיות של הפרטים, בנסיבות מסוימות, יכולות להוביל לתוצאות חיוביות בלתי מכוונות, המועילות לחברה כולה.
לפי תורתו של סמית', כל אדם פועל בהתאם לאינטרס האישי שלו במטרה למקסם את רווחתו.
עם זאת, כשהרבים פועלים לפי מניע זה, מתרחשת "היד הנעלמה" שמכוונת את הפעילות הכלכלית לעבר תוצאות רצויות מבחינה חברתית.
לדוגמה, יצרן פלדה מונע ממניע הרווח בקביעת מחירי מוצריו.
עם זאת, המחירים של מגוון היצרנים, באינטראקציה בשוק חופשי, קובעים את מחיר הפלדה בהתאם לכוחות ההיצע והביקוש.
באופן זה, הפעולות האינטרסנטיות של היצרנים מובילות לתוצאה רצויה מבחינה חברתית:
מחיר פלדה שנע בין היצע וביקוש.
רעיון "היד הנעלמה" של סמית' היה מהפכני, והשפיע מאז על תפיסת תפקידה של הממשלה בכלכלה.
לטענתו, התערבות ממשלתית בשוק החופשי יכולה למעשה להזיק, שכן היא מונעת מה"יד הנעלמה" לבצע את עבודתה.
בעוד שכלכלנים מודרניים מטילים ספק בכמה מהנחותיו של סמית' על שווקים מושלמים, הרעיון של "היד הנעלמה" נותר מונח מרכזי בכלכלה.
הוא מספק מסגרת להבנת כיצד אינטראקציות בשוק החופשי יכולות להוביל לתוצאות יעילות מבחינה חברתית, דבר שממחיש את המורכבות והיופי של המערכת הכלכלית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *