אדם סמית' ותפיסת "היד הנעלמה"אדם סמית' (1723-1790), הידוע כאבי הכלכלה המודרנית, הציג את הרעיון של "היד הנעלמה" ב"עושר האומות" שפורסם ב-1776.
סמית' טען שתוך כדי שאנשים רודפים אחר האינטרסים האנוכיים שלהם, הם מקדמים באופן בלתי מכוון את האינטרסים של החברה כולה.
במילים אחרות, כאשר יחידים משתתפים בשווקים חופשיים ובתחרותיים, הם מבצעים החלטות שמטרתן להשיג רווח עצמי.
עם זאת, תוצאות פעולותיהם האגואיסטיות הללו יוצרות סדר כלכלי כולל, שכן מחירי השוק ורווחים עוזרים לכוון משאבים למקומות שבהם הם נדרשים ביותר.
לדוגמה, כאשר יצרן מכוניות מייצר מכוניות כדי להרוויח רווחים, הוא מספק תעסוקה לעובדים, יוצר תנאי נסיעה אמינים לצרכנים ומוריד את עלויות התחבורה.
כל אלה תורמים לגידול כלכלי ולשיפור רווחת החברה.
תפיסת "היד הנעלמה" של סמית' הדגישה את היתרונות של שווקים חופשיים ואת הסכנות של התערבות ממשלתית.
הוא האמין שכוחות השוק יעילים באופן טבעי בהקצאת משאבים ויצירת צמיחה כלכלית.
עם זאת, חשוב לציין שתפיסתו של סמית' לא שללה לחלוטין את תפקיד הממשלה.
הוא האמין שהיא צריכה לספק הגנה מפני אוייבים זרים, לספק צדק ולהקים ולתחזק תשתיות בסיסיות.
הרעיון של "היד הנעלמה" של אדם סמית' ממשיך להשפיע על מדיניות כלכלית כיום.
זה מנחה את חסידי השווקים החופשיים להאמין כי התערבות ממשלתית מינימלית היא הטובה ביותר עבור הכלכלה, בעוד שמבקרים טוענים שהיא יכולה להוביל לאי-שוויון ולבעיות חברתיות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *