אדם סמית' והיד הנעלמהאדם סמית', "אבי הכלכלה", העלה את הרעיון של "היד הנעלמה" בחיבורו המכונן "עושר העמים" (1776).
לפי תיאוריה זו, השוקים פועלים כמו סדר טבעי, שבו פעולות האינדיבידואלים, המונעות על ידי האינטרס העצמי שלהם, מובילות לתוצאות לטובת החברה כולה.
הסבר זה היה מהפכני באותה תקופה, מכיוון שהעמיד את הפרטים במרכז הכלכלה, במקום הממשלה.
סמית' טען שעסקים שמתחרים על מחירים, איכות וחדשנות יובילו להקצאת משאבים יעילה יותר, צמיחה כלכלית מוגברת וטובת הרווחה הכללית.
תיאוריית היד הנעלמה השפיעה רבות על המחשבה הכלכלית והמדיניות הציבורית.
היא סיפקה הצדקה להתערבות ממשלתית מוגבלת ולשוק חופשי, וטוענת שהפעולה המונחה על ידי האינטרס העצמי של הפרטים תוביל בסופו של דבר לתוצאות חיוביות עבור החברה.
עם זאת, תיאוריית היד הנעלמה גם נשוא הביקורת.
מבקרים טוענים כי היא מציירת תמונה אידיאליסטית מדי של השוקים, מתעלמת מכשלי השוק כגון מונופולים ומידע א-סימטרי, ואינה מתחשבת בהשפעות החלוקה על הצמיחה הכלכלית.
למרות ביקורת זו, תיאוריית היד הנעלמה נותרה עמוד תווך בכלכלה וממשיכה לעצב את הבנתנו כיצד פועלים שוקים ומהו תפקיד הממשלה בכלכלה.
השפעתה העמוקה על הכלכלה העולמית עד היום היא עדות לכוחה המתמשך של הרעיון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *