אדאם סמית' והיד הנעלמהאדאם סמית', המכונה לעתים קרובות "אבי הכלכלה המודרנית", פיתח את מושג "היד הנעלמה" במאה ה-18.
תיאוריה זו מציעה שאפילו ללא תיאום מרכזי, הפעולות האנוכיות בשוק חופשי יובילו לתוצאה יעילה מבחינה חברתית.
על פי סמית', כאשר יחידים חותרים אחר האינטרסים האנוכיים שלהם, הם למעשה מקדמים את האינטרס הכללי מבלי להתכוון לכך.
לדוגמה, כאשר סוחר מוכר סחורה ברווח, הוא לא מתכוון רק להרוויח כסף אלא גם מספק מוצר או שירות שצרכנים אחרים רוצים.
התחרות בשוק חופשי מבטיחה כי האינטרסים האישיים של הפרטים יובילו לתוצאות חיוביות מבחינה חברתית.
מחירים נקבעים על ידי היצע וביקוש, וכאשר מחיר מוצר עולה, יצרנים יעודדו לייצר יותר, מה שמפחית את המחירים וחוזר לאיזון.
היד הנעלמה מציעה את הרעיון ששוק חופשי הוא מערכת ויסות עצמית.
ממשלות או גורמים מרכזיים לא צריכים להתערב כדי להשיג תוצאות כלכליות חיוביות.
במקום זאת, פעולותיהם של פרטים הפועלים למטרותיהם יובילו בדרך כלל לתוצאה מיטבית.
עם זאת, ישנם גם חסרונות לתורת היד הנעלמה.
החלשויות בשוק יכולות להוביל לכשלי שוק, כגון מונופולים, אספקה לא יעילה וחוסר שוויון.
במקרים כאלה, התערבות ממשלתית יכולה להיות נחוצה כדי לתקן עיוותים אלו ולהבטיח תוצאה צודקת ויעילה.
למרות חסרונותיה, תורת היד הנעלמה נותרה עקרון מרכזי בכלכלה הקפיטליסטית.
היא משמשת כבסיס לטיעונים לטובת שוקים חופשיים ותחרות, ומדגישה את חשיבות התמריצים האישיים ליצירת שגשוג כלכלי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *