אדאם סמית והתפנית בהבנת הכלכלהאדאם סמית, "אבי הכלכלה המודרנית", חולל מהפכה בהבנתנו את המכניזמים הכלכליים בספרו פורץ הדרך "עושר האומות" (1776).
לפני סמית, כלכלה נתפסה כסכום האינטרסים האישיים.
סמית טען כי לאינטרסים הפרטניים האלה יש השפעה בלתי מכוונת המובילה לחלוקת המשאבים באופן יעיל יותר.
הוא תיאר את "היד הנעלמה" של השוק, אשר בלא תכנון מרכזי מנחה את הפעילות הכלכלית בדרך הטובה ביותר.
תגליותיו של סמית היו מהותיות לכלכלנים שבאו אחריו.
הן הניחו את היסודות לתורת ההיצע והביקוש, לחשיבות חלוקת העבודה ולתפקיד הממשלה במתן מסגרת משפטית לתחרות כלכלית הוגנת.
באמצע המאה ה-19, מרקס וקיינס ערערו על עקרונותיו הליברליים של סמית.
מרקס טען כי קפיטליזם מנצל עובדים ומוביל בהכרח לעוני רחב.
קיינס טען כי יד נעלמה של השוק עלולה להיכשל, וכי לממשלה יש תפקיד בבקרה על ביקוש כללי על מנת למנוע מיתונים.
למרות הביקורת הזאת, רעיונותיו של סמית נישאו לעולם.
ספרו תורגם לאינספור שפות והשפיע עמוקות על מדיניות ממשלתית וסיעות כלכליות.
רעיונותיו של סמית הם עדיין רלוונטיים היום.
הם מספקים מסגרת להבנת הכוחות המניעים צמיחה כלכלית, אינפלציה ואבטלה.
הם גם מדגישים את החשיבות של תחרות, חופש יזמי וצמיחת המגזר הפרטי.
בהבנת הכלכלה המורכבת של ימינו, עלינו להכיר תודה על תרומותיו החלוציות של אדם סמית.
רעיונותיו, שהונחו לפני למעלה מ-250 שנה, עדיין מהווים אבן פינה בכל מחקר כלכלי מודרני.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *