אדם סמית' והיד הנעלמה בשוק החופשיאדם סמית', "אבי הכלכלה המודרנית", טען בספרו פורץ הדרך "עושר העמים" (1776) כי בשוק חופשי, פעולות האנוכיות של הפרטים תובילנה באופן פרדוקסלי לתוצאה חיובית עבור החברה כולה.
סמית' התבסס על תאוריית ה"יד הנעלמה", המציעה כי כאשר אנשים רודפים אחר האינטרסים העצמיים שלהם, כגון הגברת הרווחים, הם למעשה משרתים את האינטרסים הכלליים.
לדוגמה, כאשר מפעל מייצר סחורות, הוא לא רק יוצר רווחים לעצמו אלא גם מייצר מקומות עבודה ומעלה את רמת החיים עבור העובדים.
מנגנון השוק החופשי, על פי סמית', פועל באופן הבא:
תחרות:
כאשר מספר גופים מציעים מוצרים או שירותים דומים, הם מתחרים זה בזה על לקוחות.
هذا يجبرهم على خفض الأسعار وتحسين الجودة.
היצע וביקוש:
המחירים נקבעים על ידי האינטראקציה בין היצע המוצרים או השירותים לביקוש מצד הצרכנים.
כאשר הביקוש עולה, המחירים עולים; כאשר הביקוש יורד, המחירים יורדים.
יד נעלמה:
האינטראקציות הללו מובילות לתוצאה בלתי מכוונת של הקצאת משאבים באופן יעיל.
לדוגמה, wennמחיריםสูงים מעודדים יצרנים לייצר יותר, בעוד שמחירים נמוכים מעודדים צרכנים לקנות.
תאוריית היד הנעלמה הדגישה את העוצמה של השווקים החופשיים להביא לתוצאות רצויות ללא התערבות ממשלתית.
השפעתה ניכרת גם כיום בכלכלות ובמדיניות ברחבי העולם.
עם זאת, חשוב לציין שהיד הנעלמה אינה פועלת בכל המקרים.
תקלות בשוק, כגון מונופולים או כשלון בשוק, יכולים ליצור אי יעילות ועוולות.
לפיכך, התערבויות ממשלתיות מסוימות, כגון רגולציה או מדיניות חברתית, עשויות להיות נחוצות כדי לתקן תקלות אלו ולקדם צמיחה כלכלית צודקת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *