פוליטיקה:
החלטת המחוז העליון המחוזי מאותתת על שינוי בסיסיבהחלטה פורצת דרך, מחוז העליון של ארצות הברית פסק כי מדינות לא צריכות לספק אמצעים סבירים לרשום, להצביע ולבחור נציגים שהואשמו בפשע חמור.
ההחלטה בפרשת מורו נגד הבחירות של אריזונה מציינת שינוי משמעותי במגמת המשפט בנושאי זכות הצבעה ומעלה שאלות מרחיקות לכת על עתיד הדמוקרטיה האמריקאית.
המקרה נגע להצעת חוק באריזונה הדורשת מאנשים שנידונו בעבירה חמורה לחכות עד לסיום מאסרם המותנה או שלושה שנות מאסר בפועל, לפי המוקדם מבין השניים, לפני שיוכלו להירשם להצבעה.
בית המשפט פסק לטובת אי חוקיות ההצעה, והחזיר את ההחלטה לבית המשפט הנמוך יותר.
הרוב השמרני בבית המשפט לא התייחס לתכלית הלגיטימית של הצעת החוק, אלא קבע כי מדינות "אינן מחויבות על פי סעיף 2 לאפשר לאנשים שנידונו בפשע חמור להצביע".
דיסנט חריף שחיבר השופט סוטומאיור טען כי ההחלטה תוביל לשיעורי הצבעה נמוכים יותר בקרב קהילות צבעוניות, בעוד שעמיתו השופטת קגן הכריזה עליה כ"פסק דין מרחיק לכת" הזורע זרעי ספק לגבי החוק לזכות ההצבעה של 1965.
השלכות ההחלטה מרחיקות לכת.
היא מעניקה למדינות רוחב שיקול דעת רחב יותר להגביל את זכות ההצבעה, מה שעלול להוביל לירידה בשיעור ההשתתפות בפעילות ביום הבחירות בקרב קהילות מודרות.
היא גם מעלה שאלות לגבי כוונתו של בית המשפט להגן על זכות ההצבעה, אשר עומדת בלב הדמוקרטיה האמריקאית.
ההחלטה בפרשת מורו נגד הבחירות של אריזונה היא צעד אחורה עבור זכות ההצבעה.
היא מחלישה את החוק לזכות ההצבעה של 1965 ומאפשרת למדינות להגביל את גישת הפגיעים ביותר בחברה שלנו לאחת מזכויות האזרח הבסיסיות ביותר.
חשוב להמשיך ולדחוף למען הרחבת זכות ההצבעה לכולם, ללא קשר לעבר פלילי או השתייכות קבוצתית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *