כלכלת ישראל בצל מגיפת הקורונהמגיפת הקורונה השפיעה באופן משמעותי על הכלכלה העולמית, וישראל לא חוסנה מפני השלכותיה.
התפשטות הנגיף הביאה לעצירת פעילות משקית נרחבת, שהובילה לירידה בביקוש, בהשקעות ובצמיחה הכלכלית.
אחד המגזרים שנפגעו בצורה הקשה ביותר היה התיירות.
עם סגירת גבולות וסגירת עסקים, מספר המבקרים הזרים בישראל צנח באופן תלול.
הדבר הוביל לאובדן הכנסות משמעותי עבור ענף התיירות, שהוא אחד המרכיבים העיקריים של הכלכלה הישראלית.
גם ענף השירותים נפגע קשות מהמגיפה.
עם אמצעי ריחוק חברתי והגבלות על התקהלות, בתי עסק רבים נאלצו לסגור או להגביל את פעילותם.
הדבר הוביל לאובדן מקומות עבודה וירידה בהכנסות עבור עסקים קטנים וגדולים כאחד.
כדי להתמודד עם ההשפעות הכלכליות של המגיפה, הממשלה הישראלית יישמה מספר צעדים, כולל חבילות סיוע לעסקים, תשלומי אבטלה מורחבים ותוכניות סיוע אחרות.
צעדים אלה סייעו לרכך את הפגיעה הכלכלית, אך לא הצליחו למנוע ירידה משמעותית בצמיחה הכלכלית.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התוצר המקומי הגולמי (תוצר) של ישראל הצטמצם ב-2.
6% בשנת 2020.
זהו קצב הצמיחה השלילי ביותר שנרשם מאז המשבר הפיננסי העולמי בשנת 2008.
שיעור האבטלה הגיע לשיא של 24% באפריל 2020, אך מאז ירד ל-15% בדצמבר 2021.
ההתאוששות הכלכלית מאתגרי הקורונה צפויה להיות הדרגתית.
חיסונים וצמצום הגבלות הקורונה צפויים לסייע להחיות את הפעילות הכלכלית.
עם זאת, ההשלכות ארוכות הטווח של המגיפה על הכלכלה הישראלית עדיין אינן ברורות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *