כלכלת ההתנהגות:
למה אנחנו מקבלים החלטות כלכליות לא רציונליות?אחת מהנחות היסוד של הכלכלה הנאו-קלאסית היא שהאנשים רציונליים במעשיהם הכלכליים.
הם שוקלים את העלויות והתועלות של כל החלטה ומקבלים את האפשרות שתניב את התועלת המקסימלית.
אולם, מחקרים בתחום כלכלת ההתנהגות מראים שמציאות זו רחוקה מלהיות מדויקת.
בני אדם הם יצורים מורכבים המונעים על ידי רגשות, הטיות קוגניטיביות וקיצורי דרך מנטליים.
זה יכול להוביל אותנו לקבל החלטות כלכליות שאינן רציונליות.
להלן דוגמאות לדרכים בהן אנו מתנהגים בצורה לא רציונלית מבחינה כלכלית:
אפקט העדר:
אנחנו נוטים להעתיק התנהגויות של אחרים, גם כאשר הן אינן הגיוניות.
הטיה לאישור:
אנחנו נוטים לחפש מידע שתומך בהחלטות שהתקבלנו מראש.
אפקט העלות השקועה:
אנחנו נוטים להמשיך להשקיע במיזמים גם לאחר שברור שהם חסרי תועלת, מכיוון שאנחנו לא רוצים לאבד את ההשקעה הקודמת שלנו.
אפקט המסגור:
אנחנו מקבלים החלטות שונות בהתאם לאופן שבו האפשרויות מוצגות לנו, גם כאשר האפשרויות עצמן זהות.
הבנת כלכלת ההתנהגות היא קריטית למקבלי החלטות בתחומי הכלכלה, הפיננסים ומדיניות הציבור.
על ידי הבנת ההטיות הקוגניטיביות שלנו, נוכל ליצור מערכות ומדיניות שמתוכננות לפצות על אי-רציונליות שלנו.
לדוגמה, קרנות ברירת מחדל בהשקעות מנצלות את הטיה לאישור על ידי אוטומטיות של השקעות במדד שוק רחב.
זה עוזר להימנע מקבלת החלטות השקעה גרועות המבוססות על רגשות ופחד.
מדיני הגנת הצרכן שנועדו למנוע מהאנשים לבצע החלטות בלתי רציונליות, כגון חוזים מראש ארוכי טווח ומוצרים עם ריביות משתנות.
על ידי הבנת כלכלת ההתנהגות, נוכל לקבל החלטות כלכליות רציונליות יותר ולעצב עולם כלכלי שתומך ברווחה שלנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *