כלכלת ההתנהגות:
מדוע ההיגיון הכלכלי לא תמיד שולטקבלת החלטות כלכליות נמצאת בלב הפעילות הכלכלית, מהשקעות פוליטיות ועד החלטות הצריכה היומיומיות שלנו.
באופן מסורתי, הכלכלנים שיערו שאנשים הם רציונליים לחלוטין ומקבלים החלטות המבוססות על שיקולים הגיוניים בלבד.
עם זאת, בשנים האחרונות, תחום הכלכלת ההתנהגותית שינה תפיסה זו באופן דרמטי.
כלכלת ההתנהגות משתמשת בשיטות מתחומי הפסיכולוגיה והכלכלה כדי לחקור כיצד השפעות פסיכולוגיות, קוגניטיביות וחברתיות משפיעות על החלטות כלכליות.
מחקר זה הראה כי קבלת ההחלטות שלנו רחוקה מלהיות רציונלית לחלוטין וכי לגורמים לא-רציונליים יש לעתים קרובות תפקיד מרכזי.
אחד הגורמים המרכזיים המשפיעים על החלטותינו הוא הטיית מסגור.
אנו נוטים להעריך אפשרויות באופן שונה בהתאם לאופן שבו הן מוצגות.
למשל, אנחנו עשויים להעדיף עסקה מסוימת כאשר מוצגת לנו האפשרות "לזכות ב-50% הנחה" על פני "לאבד 50% מהמחיר המלא", למרות ששתי האפשרויות כספית זהות.
גורם חשוב נוסף הוא הטה מנטלית.
אנחנו נוטים להצמד למה שכבר יש לנו.
זה עשוי להוביל לכך שנשמור על השקעות גם כאשר הסעת היציאה (ההפסד שיגרם אם נמכור את ההשקעה) היא שלילית.
כלכלת ההתנהגות גם מדגישה את חשיבות הטיית העוגן.
אנו נוטים להשתמש בנתון הראשון אליו נחשפנו כנקודת התייחסות בהחלטות מאוחרות יותר, גם כאשר אותו נתון עשוי להיות לא רלוונטי או מוטעה.
הבנת ההשפעות הפסיכולוגיות הללו חיונית לקובעי מדיניות וכלכלנים כאחד.
על ידי הבנת הגורמים שאינם רציונליים המניעים את ההחלטות הכלכליות שלנו, נוכל לפתח מדיניות יעילה יותר ולסייע לאנשים לקבל החלטות פיננסיות מושכלות יותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *