כוחה של החמלה:
לאה קדוש וילדי אתיופיהלאה קדוש, המכונה "הדודה לאה", היא דמות יוצאת דופן המייצגת את כוחה הבלתי מעורער של החמלה האנושית.
מסעה ההרואי שכרך את חייה במאות ילדים יתומים מאתיופיה מעורר השראה ומרגש.
בשנות השמונים, בעת הרעב הקשה באתיופיה, נדהמה קדוש מהדיווחים על הילדים הרבים הנטושים ברחובות.
למרות שהייתה רק אמא לילדיה שלה, לבה נחמץ למראה הילדים הסובלים.
בדחף להתערב, היא החלה במסע מסוכן להצילם.
קדוש נסעה לאתיופיה והתמודדה עם רשויות חשדניות ובירוקרטיה מייגעת.
אך נחישותה לא התערערה.
היא הקימה שני בתי יתומים בסביבות עיר הבירה אדיס אבבה, שם טיפלה בילדים יתומים, חסרי בית ומורעבים.
עם הזמן, נודע על בתי היתומים של קדוש ברחבי העולם.
אנשים נדיבים תרמו תרומות כדי לתמוך בעבודתה.
אך זה לא הספיק למלא את הצרכים ההולכים וגדלים של הילדים.
קדוש יצאה למסעות התרמה בכל העולם, מספרת את סיפורם הטרגי של ילדי אתיופיה.
במשך למעלה משלושה עשורים, קדוש הקדישה את חייה לילדים האלה.
היא סיפקה להם מזון, מחסה, חינוך ובראש ובראשונה – אהבה וביטחון.
מסירותה הבלתי מתפשרת שינתה את חייהם ללא הכר.
המורשת של לאה קדוש היא עדות לכוח המהפכני של החמלה.
היא הוכיחה כי אפילו אדם אחד יכול לעשות הבדל עצום בחייהם של אנשים הנאבקים.
סיפורה מעורר השראה ומזכיר לנו את האחריות המוסרית שלנו לעזור לאלה הזקוקים להכי הרבה.
בעולם של לעתים קרובות נראה אכזר ומנוכר, סיפורה של לאה קדוש משמש כקרן של תקווה.
הוא מזכיר לנו כי החמלה האנושית חיה ובועטת, ויכולתה לרפא ולשנות חיים היא בלתי מוגבלת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *