הארי טרומן והכישלון בווייטנאםנשיאותו של הארי טרומן זכתה להישגים משמעותיים, כולל תפקידו בהובלת ארצות הברית לניצחון במלחמת העולם השנייה.
עם זאת, ההחלטות שקיבל בתקופת המלחמה הקרה הניחו את היסודות למלחמת וייטנאם, אשר בסופו של דבר התבררה כאחד הכישלונות הגדולים ביותר של מדיניות החוץ האמריקאית.
ב-1947, העביר טרומן את דוקטרינת טרומן, שבה הבטיחה ארצות הברית לתמוך ב"עמים חופשיים המתנגדים לניסיון שעבוד על ידי מיעוטים חמושים או לחצים חיצוניים".
דוקטרינה זו הניחה את הבסיס לשיתוף הפעולה העולמי של ארצות הברית בתקופת המלחמה הקרה.
בווייטנאם, מלחמת האזרחים של המדינה החריפה על ידי מעורבות סובייטית וסינית.
בשנת 1954, הציע טרומן שהאמריקאים ינהלו מכה אווירית בסיוע של הדרום וייטנאמים.
עם זאת, יועציו הזהירו אותו שהסיכון לאסטימציה סובייטית או סינית היה גדול מדי.
החלטתו של טרומן שלא להתערב ישירות בווייטנאם נחשבת לעיתים קרובות כהחמצת הזדמנות למנוע את מלחמת וייטנאם היקרה והארוכה.
עם זאת, מומחים רבים מאמינים שהתערבות אמריקאית מוקדמת לא בהכרח הייתה מונעת את הסכסוך, שכן שורשיו היו עמוקים בדינמיקה הפנימית של וייטנאם.
במהלך השנים נחשבה דוקטרינת טרומן לכלי חשוב למניעת התפשטות הקומוניזם.
עם זאת, דוקטרינה זו שימשה גם להצדקת התערבויות אמריקאיות במקרים שבהם לא היוו אינטרסים של ארצות הברית שום איום ממשי.
מלחמת וייטנאם היא דוגמה כואבת להאופן שבו החלטות מדיניות חוץ, שנועדו היטב לעצור את התפשטות הקומוניזם, יכולות לקבל השלכות הרסניות לא מכוונות.
היא גם מזכירה לנו את החשיבות של שקילת כל האפשרויות בזהירות ושל הפעלת כוח צבאי רק כמוצא אחרון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *