המיתוס של קיינסיאניזם מתבשלהי המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21, התפיסה הכלכלית של קיינסיאניזם איבדה מהפופולריות שלה.
קיינסיאניזם, התיאוריה הכלכלית המיוחסת לג'ון מיינרד קיינס, סבר כי הממשלות צריכות להתערב בכלכלה באמצעות הוצאה ציבורית ומדיניות מוניטרית כדי לעודד גידול כלכלי ולמנוע מיתון.
עם זאת, בשנים האחרונות התגברו הטיעונים נגד הקיינסיאניזם בטענה כי הוא אינו יעיל בהשגת מטרותיו.
מבקרים טוענים כי בהוצאה ציבורית מוגברת יש לעיתים קרובות אפקט הדחקה, כלומר היא גורמת לירידה בהשקעות פרטיות, ובכך מבטלת כל השפעה חיובית.
בנוסף, הם טוענים כי מדיניות מוניטרית מרחיבה, כגון שיעורי ריבית נמוכים, עלולות להוביל לאינפלציה ומגמות ספקולטיביות בלתי רצויות בשווקים הפיננסיים.
כתוצאה מכך, כלכלנים רבים אימצו עמדות פיסקליות ומוניטריות שמרניות יותר, המדגישות איזון תקציבי וניטור מדוקדק של יציבות המחירים.
גישה זו ידועה כ"מוניטריזם אספקה".
למרות שהקיינסיאניזם כבר לא השחקן העיקרי במדיניות הכלכלית, הוא עדיין מספק מסגרת שימושית להבנת כיצד התערבות ממשלתית יכולה להשפיע על הכלכלה.
עם זאת, מבקרים טוענים כי השימוש בו חייב להיות מוגבל לזמנים יוצאי דופן של משבר כלכלי חמור.
בסיכומו של דבר, המיתוס של "קיינסיאניזם מת" הוא עדות לשינוי התפיסות הכלכליות לאורך זמן.
בעוד שקיינסיאניזם שיחק תפקיד מרכזי בפיתוח הכלכלה במאה ה-20, כיום הוא נחשב פחות יעיל מול אלטרנטיבות שמרניות יותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *