האדם מאחורי המטבע:
אלפרד נובל ופרס הכלכלהאלפרד נובל, מהנדס הכימיה והממציא של הדינמיט, נודע בעיקר בזכות צוואתו יוצאת הדופן, שבה ייסד את פרס נובל היוקרתי.
עם זאת, קשר פחות ידוע אך משמעותי בין נובל לכלכלה הוא תרומתו לעולם המטבע.
בשנת 1891, נובל הציע עיצוב חדש למטבעות זהב, המכונה "מטבע נובל".
עיצובו התבסס על מדד משותף של משקל וטוהר, והיה אמור ליצור מטבע אחיד שניתן לסחור בו באופן בינלאומי.
המטבע של נובל היה צעד מוקדם לקראת הקמת מערכת מטבע בינלאומית אחידה.
הרעיון שלו אומץ על ידי ועדת מטבעות בין-לאומית, שקבעה בשנת 1892 סטנדרט זהב בינלאומי.
סטנדרט זה קבע כי כל המטבעות הלאומיים יהיו מגובים בזהב או בכסף בסכום שווה, ובכך נוצר שער חליפין יציב בין המדינות.
סטנדרט הזהב הבינלאומי חיזק את הסחר העולמי ואת שיתוף הפעולה הכלכלי.
הוא איפשר חברות רב-לאומיות לפעול בצורה חלקה יותר והפחית את הסיכון להפחתות ערך פתאומיות.
סטנדרט זה שימש גם כמכשיר ויסות כלכלי, כאשר הבנקים המרכזיים השתמשו בשיעורי הריבית כדי לשלוט בכמות הכסף הנמצאת במחזור.
עם זאת, סטנדרט הזהב הבינלאומי בוטל בהדרגה במאה ה-20.
מלחמת העולם הראשונה הובילה לכך שמדינות רבות הדירו את הזהב והכסף למטבעות הפיאט האינפלציוניים יותר.
משבר וול סטריט בשנת 1929 הוביל לסדרה של קריסות בנקים, שאילצו את המדינות לנטוש את סטנדרט הזהב לחלוטין.
למרות שהמטבע של נובל עצמו לא אומץ מעולם, תרומתו להקמת מערכת מטבע בינלאומית אחידה נותרה מורשת חשובה.
עבודתו laid את היסוד לסדר הכלכלי העולמי שאנו מכירים היום, סדר שבו מטבעות יציבים ומערכת סחר מפותחת מאפשרות שיתוף פעולה כלכלי משגשג.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *