הכלכלה בכל פינה:
המקרה של ג'ון מיינרד קיינסג'ון מיינרד קיינס היה כלכלן בריטי מהפכני שהניח את היסודות למודרנית מקרו-כלכלה.
רעיונותיו התיאורטיים השפיעו רבות על מדיניות כלכלית ברחבי העולם, במיוחד בתקופת השפל הגדול של שנות ה-30.
המונחים של קיינס הפכו למטבע שגור בלקסיקון הכלכלי.
"הוצאות ציבוריות" מתייחסות להוצאה ישירה של הממשלה, שנועדה להמריץ צמיחה כלכלית ולהפחית אבטלה.
"מדיניות מוניטרית" מתייחסת לניהול אספקת הכסף על ידי הבנק המרכזי, שיכולה להשפיע על ריבית ומחירים.
התרומה העיקרית של קיינס הייתה התיאוריה הכללית שלו מ-1936.
הוא טען שהכלכלה לא בהכרח נוטה לייצר תעסוקה מלאה באופן אוטומטי.
במהלך מיתון, עסקים משקיעים פחות והמשקי בית חוסכים יותר, מה שיוצר מעגל קסמים של ירידה בביקוש.
קיינס טען שעל הממשלות להתערב כדי ליצור ביקוש נוסף כאשר הכלכלה סובלת ממיתון.
הם יכולים לעשות זאת על ידי הגדלת ההוצאות הציבוריות או הורדת הריבית כדי לעודד השקעות.
התורה הקיינסיאנית הפכה פופולרית במיוחד לאחר השפל הגדול.
המדינות יישמו תוכניות עבודות ציבוריות רחבות היקף והורידו את הריבית כדי להמריץ את הכלכלה.
אף על פי שמחלוקות עדיין קיימות לגבי היעילות של מדיניות קיינסיאנית, אין ספק שרעיונותיו עיצבו באופן מהותי את ההבנה המודרנית שלנו לגבי כלכלה.
כיום, המורשת של קיינס ממשיכה בשימוש של סוכנויות ממשלתיות ובנקים מרכזיים שמיישמים מדיניות פיסקלית ומוניטרית לתמיכה בצמיחה כלכלית.
מגיפת הקורונה ב-2020 הייתה דוגמה בולטת לאופן שבו ממשלות ברחבי העולם אימצו סיוע כלכלי בהיקף חסר תקדים כדי למזער את ההשפעות הכלכליות השליליות של המשבר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *