כלכלת בועות ומלכודותבעולם הכלכלי, "בועה" מתארה עלייה מהירה וקשה במחירים של נכסים, ללא יסודות כלכליים מוצקים התומכים בה.
כאשר הבועה מתפוצצת, מחירי הנכסים צוללים, מה שמוביל לעיתים קרובות למיתון או אף לשפל.
דוגמה בולטת לבועת כלכלית היא "בועת הדוט-קום" שהתרחשה בסוף שנות ה-90.
המשקיעים העלו את מחירי המניות של חברות האינטרנט במהירות עד לרמות לא בנות קיימא, ללא התחשבות ברווחיותן או בסיכויי הצמיחה שלהן.
כאשר הבועה התפוצצה בשנת 2000, מחירי המניות צנחו, מה שהוביל לשוק דובי ממושך והפסדים מדהימים עבור משקיעים רבים.
מקרה נוסף של בועה כלכלית הוא שוק הנדל"ן בארצות הברית שהוביל למשבר הפיננסי העולמי של 2008.
מוסדות פיננסיים העניקו משכנתאות מסוכנות ללווים בסיכון גבוה, והעלו את מחירי הנדל"ן לשיאים חדשים.
לאחר התפוצצות בועת הנדל"ן ב-2006, מחירי הנדל"ן צנחו, מה שהוביל לכינוסי דירות המוניים ומשבר פיננסי עולמי.
בועות כלכליות יכולות להיות מסוכנות מאוד לכלכלות.
הן יכולות ליצור אשליה של שגשוג, המובילה להשקעות מופרזות ולצריכה מוגברת.
כאשר הבועות מתפוצצות, התוצאה יכולה להיות מיתון או שפל, כמו גם אובדן אמון במערכת הפיננסית.
כדי למנוע בועות כלכליות, מוסדות מוניטריים משתמשים במגוון כלים, כגון שינויים בשיעורי הריבית והגבלות על מתן אשראי.
עם זאת, חיזוי בועות וקביעת נקודת ההתפוצצות שלהן הוא אתגר מורכב, ובועות כלכליות ממשיכות להיות תופעה מבנית בכלכלות מודרניות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *