אדם סמית' והיד הנעלמהאדם סמית', אביו המייסד של הכלכלה הקלאסית, הציג את המושג "היד הנעלמה" ב-1776 בספרו המפורסם "עושרו של האומות".
מושג זה מרמז על הכוח המארגן שבשוק החופשי.
סמית' טען כי אינטרסים אישיים, כמו השאיפה לרווח, מובילים בסופו של דבר לתוצאה חיובית עבור החברה.
כאשר אנשים חותרים בעקבות האינטרסים האישיים שלהם, הם למעשה מקדמים את טובת הכלל, כאילו על ידי "יד נעלמה".
לדוגמה, כאשר יצרן מייצר מוצרים, הוא עושה זאת למטרות רווח.
עם זאת, על ידי ייצור המוצרים, הוא גם מספק אותם לצרכנים במחירי שוק תחרותיים.
הצרכנים, בתורם, משלמים עבור המוצרים, מה שמקנה ליצרן רווח.
התהליך הזה מוביל להקצאת משאבים יעילה, שבה יש מענה לביקוש הצרכנים ונוצרת צמיחה כלכלית.
כמובן שישנם כשלים בשוק שבהם היד הנעלמה אינה יכולה לפעול כראוי, כגון השפעות חיצוניות או מונופולים.
במקרים אלו, יש צורך בהתערבות ממשלתית כדי לתקן את השווקים או להבטיח תוצאות הוגנות.
המושג של סמית' על היד הנעלמה ממשיך להיות רלוונטי כיום.
הוא ממחיש את הכוח של אינטרסים אישיים בשווקים חופשיים והצורך לאפשר לכוחות השוק לפעול בחופשיות.
עם זאת, הוא גם מזכיר את החשיבות של מודעות לכשלי השוק וההתערבות הממשלתית כאשר היא נחוצה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *