אדם סמית' ותורת ה"יד הבלתי נראית"אדם סמית', "אבי הכלכלה המודרנית", היה פילוסוף ולוגיקן סקוטי שחי במאה ה-18.
תרומתו המרכזית לעולם הכלכלה הייתה פיתוח רעיון ה"יד הבלתי נראית".
תורת ה"יד הבלתי נראית" טוענת כי אינטרסים אישיים מובילים באופן לא מכוון לתוצאות מיטביות לחברה.
כלומר, כאשר אנשים פועלים לטובת עצמם, הם תורמים לתועלת הכללית מבלי להתכוון לכך.
דוגמה קלאסית היא שוק חופשי תחרותי.
בתיאוריה, כאשר עוסקים בפרטים הפועלים מתוך אינטרס עצמי, מחירים יהיו נמוכים, איכות המוצרים גבוהה, וייוצרו בדיוק הכמויות הנדרשות של סחורות ושירותים.
זאת, מכיוון שכל פרט מונע על ידי מניעים אישיים להרוויח כסף ולקבל את המחיר הטוב ביותר עבור המוצרים שלו.
עם זאת, חשוב לזכור כי תורת ה"יד הבלתי נראית" מניחה שוק מושלם, מצב שבו אין חסמים לכניסה או יציאה מהשוק, מידע זמין באופן חופשי לכל, ומוצרים הם הומוגניים.
למעשה, שווקים מעולם אינם מושלמים, ויכולות להיות כשלים בשוק כמו מונופולים, אכיפת מחירים והשפעות חיצוניות.
במקרים כאלה, התערבות ממשלתית עשויה להיות נחוצה כדי להבטיח שתוצאות השוק עדיין יהיו מיטביות לחברה.
לדוגמה, ממשלה עשויה להסדיר תעשיות מונופוליסטיות כדי למנוע מחירים גבוהים או עשויה להטיל מסים על פעילויות המובילות להשפעות חיצוניות שליליות.
תורת ה"יד הבלתי נראית" של אדם סמית' ממשיכה להשפיע רבות על החשיבה הכלכלית בדורות מאז שפותחה.
למרות שהיא אינה חלה על כל המקרים, היא מספקת תובנות חשובות כיצד השווקים החופשיים יכולים ליצור תוצאות מועילות לחברה, תוך שהם מודגשים את התפקיד המוגבל אך חיוני של התערבות ממשלתית כשלים בשוק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *