אדם סמית':
חלוץ הכלכלה המודרניתאדם סמית', "אבי הכלכלה המודרנית", היה פילוסוף סקוטי שחי במאה ה-18.
תרומתו המשפיעה ביותר לתחום הייתה ספרו פורץ הדרך "עושר האומות" (1776).
ב"עושר האומות", סמית' ניסח את רעיונותיו על חלוקת העבודה, ההתערבות הממשלתית והתחרות בשוק החופשי.
הוא האמין כי כלכלות מתקדמות כאשר אנשים מתמחים במשימות ספציפיות, וכאשר הממשלות ממעיטות להתערב בשווקים.
סמית' טען שהכוח הבלתי נראה של "היד הנעלמה" בשוק החופשי יוביל באופן טבעי להקצאה יעילה של משאבים.
כאשר אנשים רודפים אחר האינטרסים האנוכיים שלהם, הם תורמים בסופו של דבר לטובת הכלל.
בעוד שרעיונותיו של סמית' נותרו שנויים במחלוקת, השפעתו על הכלכלה המודרנית היא עצומה.
רעיונותיו על חלוקת העבודה והתחרות בשוק החופשי נמצאים בבסיס המערכות הכלכליות של מדינות רבות ברחבי העולם.
חשיבות חלוקת העבודהחלוקת העבודה היא אחד מהרעיונות המרכזיים של סמית'.
הוא טען כי כאשר אנשים מתמחים במשימות ספציפיות, התפוקה הכללית של החברה עולה.
הסיבה לכך היא שאנשים יכולים להתמקד בפ desarrollo של מיומנויותיהם ולעבוד בצורה יעילה יותר.
למשל, במקום שאדם אחד ייצור את כל בגדיו, הוא יכול להתמחות בגידול צמר.
אחר יכול להתמחות באריגת הבד, ואחר בתפירת הבגדים.
על ידי חלוקת העבודה, החברה כולה מייצרת יותר בגדים מאשר אם אדם אחד היה מנסה לעשות הכל בעצמו.
היד הנעלמהה"יד הנעלמה" היא מטאפורה שהשתמש בה סמית' כדי לתאר את הכוחות שבשוק החופשי שמובילים לקצאת יעילה של משאבים.
הוא טען כי כאשר אנשים רודפים אחר האינטרסים האנוכיים שלהם, הם תורמים בסופו של דבר לטובת הכלל.
למשל, כאשר קצב רוצה למכור את הבשר שלו במחיר הגבוה ביותר האפשרי, הוא חייב להתחשב בצרכים של קוניו.
הוא אינו יכול לגבות מחיר גבוה מדי, אחרת הקונים יפנו לספק אחר.
מצד שני, הוא אינו יכול לגבות מחיר נמוך מדי, אחרת הוא לא יצליח לכסות את עלויותיו.
על ידי ניסיון לרדוף אחר האינטרס האישי שלו, הקצב למעשה תורם לאיזון בין היצע וביקוש בשוק הבשר.
זהו דוגמה ל"יד הנעלמה" בשוק החופשי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *