הכלכלה של האינפלציה:
ג'ון קיינס כנביא מודרניבזמן של אינפלציה דוהרת, מחקריו של הכלכלן ג'ון קיינס מציעים תובנות חיוניות.
קיינס האמין כי אינפלציה מונעת ביסודה על ידי ביקוש מוגבר ביחס להיצע.
כאשר אנשים או חברות רוכשים יותר סחורות ושירותים ממה שהכלכלה יכולה לייצר, מחירי הסחורות והשירותים עולים.
עקרון זה רלוונטי מאוד למצב הנוכחי, שכן מגפת הקורונה והמדיניות הכלכלית הנלווית גרמו לעלייה משמעותית בביקוש.
בעוד שהיצע המוצרים והשירותים לא הצליח לעמוד בקצב, נוצר פער בין ביקוש והיצע שהוביל לעליות מחירים.
קיינס טען שתפקידו של הבנק המרכזי הוא לשלוט בביקוש באמצעות כלי המדיניות שלו, כגון שיעורי ריבית.
על ידי העלאת שיעורי הריבית, הבנק המרכזי הופך את ההלוואות ליקרות יותר, ובכך מקטין את הביקוש ומרסן את האינפלציה.
עם זאת, נקודת המבט של קיינס גם מסבכת את העניין.
הוא האמין כי ציפיות אינפלציוניות יכולות להפוך לאינרציוניות, כאשר אנשים וחברות צופים עליות מחירים בעתיד.
ציפיות אלה יכולות להוביל לעליות מחירים אפקטיביות, גם כאשר גורמי היסוד של הביקוש והיצע אינם תומכים בהן.
הבנקים המרכזיים מודעים כיום לאתגר הציפיות האינפלציוניות ונוקטים צעדים נמרצים כדי לרסן אותן.
עם זאת, תהליך זה יכול להיות קשה וארוך טווח, והוא עלול לדרוש העלאות שיעורי ריבית משמעותיות, אשר בתורן עלולות להוביל להאטה כלכלית.
לסיכום, משנתו של קיינס נותרה רלוונטית מאוד בסביבת האינפלציה הנוכחית.
היא מדגישה את החשיבות של שליטה בביקוש ושל ניהול ציפיות אינפלציוניות.
בעוד שבנקים מרכזיים נלחמים באינפלציה, ייתכן שידרשו צעדים קשים כדי לייצב מחדש את הכלכלות ולהבטיח שהצמיחה הכלכלית תישאר בריאה ובת-קיימא בטווח הארוך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *