ג'ון מיינרד קיינס והכלכלה הקיינסיאניתג'ון מיינרד קיינס היה כלכלן בריטי משפיע שחי במאה ה-20.
תאוריותיו, המכונות כלכלה קיינסיאנית, היוו את הבסיס למדיניות הכלכלית של מדינות רבות לאחר מלחמת העולם השנייה.
ההתמקדות המרכזית של קיינס הייתה על הביקוש הכולל, שהוא סכום כל ההוצאות בתוך כלכלה.
טען כי ביקוש לקוי יכול להוביל לركוד כלכלי, שמתבטא באבטלה גבוהה ובהאטה בצמיחה.
כדי למנוע ולטפל ברכודות כלכליות, קיינס המליץ על התערבות ממשלתית.
הוא טען כי government could stimulate demand through fiscal policy, such as increasing spending or cutting taxes.
by spending more money, the government would put more money into circulation, which would boost economic activity.
תאוריותיו של קיינס זכו לפופולריות רבה בתקופת השפל הגדול.
במשבר הגלובלי זה, מדינות רבות אימצו מדיניות קיינסיאנית בניסיון לצאת מהמיתון.
אף על פי שזהו בוודאי תרם להחלמה, ישנם כלכלנים שטוענים כי הוביל גם לאינפלציה גבוהה ולחוב ממשלתי מוגבר.
כיום, עדיין יש ויכוח לגבי היעילות של כלכלה קיינסיאנית.
כלכלנים מסוימים טוענים כי היא אינה רלוונטית עוד לכלכלות המודרניות.
עם זאת, עקרונותיה נותרו משמעותיים במדיניות הכלכלית של רבות מהמדינות עד היום.
התחיה האחרונה של רעיונות קיינסיאניים באה בתגובה למשבר הפיננסי העולמי ב-2008.
המדינות, בראשות ארצות הברית, נאלצו לנקוט באמצעים כדי לעורר את הביקוש ולמנוע מיתון.
מדיניות זו תרמה בסופו של דבר להתאוששות, אך הובילה גם לרמות חוב גבוהות יותר.
המורשת של קיינס נמשכת עד היום.
תיאוריותיו ממשיכות לעצב את הדרך בה ממשלות מנהלות את הכלכלות שלהן.
למרות הוויכוחים המתמשכים לגבי יעילותן, עקרונותיו הבסיסיים נותרו רלוונטיים ושימושיים במדיניות הכלכלית המודרנית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *