בקיץ הקסום שלי עם הנשיא אובמהבקיץ בו מלאו לי 16, זכיתי בחוויית חיים נדירה:
מתקופת התמחות בבית הלבן תחת הנשיא בראק אובמה.
בהתחלה הייתי המומה.
מעולם לא דמיינתי שאזכה בפריבילגיה כזו.
מדי יום עבדתי למלא מטלות מגוונות, ממיון מכתבים ועד השתתפות בישיבות בכירים.
אך מעבר לעבודה, מה שבאמת פגע בי היתה התובנה העמוקה שקיבלתי לתוך אופיו של האיש שהוביל את האומה שלנו.
הנשיא אובמה לא היה רק פוליטיקאי מיומן; הוא היה גם אדם בעל חמלה, אינטליגנציה והומור עמוקים.
זכרתי במיוחד אירוע אחד.
במהלך ישיבה על מדיניות חוץ, אובמה נשאל שאלה קשה על סכסוך מזרח תיכוני מתמשך.
הוא לקח את הזמן שלו לענות, מפריד בקפידה את עובדות המצב ממסקנותיו שלו.
כאשר סיים, תפיסתי את העולם השתנתה.
ראיתי את המנהיג חושב בצורה ביקורתית, מעריך פרספקטיבות שונות ושוקל בזהירות את ההשלכות של כל פעולה אפשרית.
באותו רגע הבנתי שהנהגה לא היתה רק עניין של קבלת החלטות מהירות.
זה דרש גם אומץ, חוכמה והיכולת לראות את התמונה בכללותה.
הזמן שלי בבית הלבן היה קצר, אך ההשפעה שלו היתה מתמשכת.
ההתנסות נתנה לי השראה לרדוף אחר מטרותיי שלי בחיים ולשאוף לתרום באופן משמעותי לעולם.
ובכל פעם שאני רואה את הנשיא אובמה בטלוויזיה או קורא את דבריו, אני חוזרת לרגעים בקיץ ההוא.
אני מזכירה לעצמי את החשיבות של לחשוב באופן ביקורתי, להעריך מגוון דעות ולשאוף לתרום משהו טוב לחברה שלנו.
כי בסופו של דבר, זו המורשת האמיתית של הנשיא אובמה:
לחיות חיים של שירות, השפעה ובלתי נשכח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *