ביקורת ציבורית על התגובה האיטית של ממשלות לעליית מחירי המזוןהזינוק האחרון במחירי המזון ברחבי העולם פגע קשות במשקי בית ברחבי העולם, והצית זעם ציבורי נגד תגובתן האיטית של ממשלות רבות.
גורמים שונים תרמו לעליית המחירים, כולל מלחמת רוסיה-אוקראינה, שיבושים בשרשרת האספקה, ואסונות טבע.
עם זאת, מבקרים טוענים כי ממשלות נכשלו בנקיטת צעדים מהירים ויעילים כדי לטפל במשבר.
לדוגמה, קבוצת המדינות המתועשות (G7) הודיעה לאחרונה על תוכנית של 4.
5 מיליארד דולר להספקת סיוע למזון למדינות מתפתחות שנפגעו קשות.
אף שמדובר בסכום משמעותי, רבים סבורים שהפעולה מגיעה מאוחר מדי ולמעשה לא מספקת כדי לפתור את המצב החמור.
בנוסף, ממשלות רבות נמנעו מהטלת בקרת מחירים על מוצרי מזון חיוניים, מה שהוביל לעליות מחירים עוד יותר.
סוכנות המזון והחקלאות של האו"ם הזהירה כי מחירי המזון עלולים להמשיך לעלות עד 20% השנה.
העיכוב בתגובת הממשלה גרם למחאות ופעולות מחאה.
במצרים, המדינה הערבית הגדולה בעולם, פרצו מהומות בגלל עליית מחירי הלחם.
בבוליביה, המפגינים תבעו שליטה במחירים, בעוד שבזימבבואה, האופוזיציה האשימה את הממשלה בכך שהיא הגיבה באטיות למצב החמור.
הזעם הציבורי צפוי להימשך אם ממשלות לא ינקטו במהירות פעולה משמעותית לטיפול במשבר מחירי המזון.
הקואליציה העולמית למען אקציה לביטחון תזונתי (CFS) קראה לממשלות להגדיל את ההשקעות בייצור מזון מקומי, לספק סובסידיות למשקי בית פגיעים ולנקוט בצעדים להפחתת הספקולציות בשוקי המזון.
בזמן שהמשבר במחירי המזון נמשך, צפוי הזעם הציבורי להתגבר אם ממשלות לא יקחו אחריות על תגובתן האיטית ויינקטו צעדים משמעותיים כדי להקל את הסבל של מיליוני אנשים ברחבי העולם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *