בין חזון ומציאות בחיזבאללה:
תובנות מזהירותחיזבאללה, הארגון השיעי הלבנוני, מוכר כמכונה צבאית עוצמתית הפועלת על בסיס חזון אידיאולוגי מובהק.
הארגון מתיימר להיאבק למען "ההתנגדות" לישראל ולכוחות המערב, אך בחינה מדוקדקת של פעולותיו מגלה תמונה מורכבת יותר.
חזון חיזבאללה מתואר לעתים קרובות במונחים של "התנגדות אסלאמית", המתנגדת לכל צורה של כיבוש זר.
אולם, במציאות, הארגון הפגין נכונות לסחור באידיאולוגיה שלו תמורת השפעה פוליטית ולגיטימיות בתוך לבנון.
לאחר שנילחם נגד ישראל בשנות השמונים והתשעים, חיזבאללה נכנס לזירה הפוליטית הלבנונית בשנת 1992.
מאז, הפך לשחקן מרכזי בממשלה ובשירותי הביטחון.
המציאות הפרגמטית הזו התבטאה גם בתמיכה של חיזבאללה במשטרו של הנשיא בשאר אסד בסוריה.
אף על פי שישראל הייתה אויבו המובהק של חיזבאללה, הארגון שיתף פעולה עם סוריה, מדינה החולקת גבול עם ישראל וסיפקה מקלט לחיזבאללה.
זה מדגיש את הנכונות של חיזבאללה להקריב עקרונות אידיאולוגיים למען אינטרסים גיאו-פוליטיים.
יתר על כן, הפעולות של חיזבאללה לעתים קרובות סתרו את הרטוריקה שלו.
למרות המחויבות לכאורה לבעיית פלשתין, חיזבאללה מיקד את מאמציו הצבאיים נגד ישראל, המציבה איום ישיר על לבנון, ולא נגד ישראל הכובשת את אדמות פלסטין.
בנוסף, הארגון נקט בפעולות אלימות נגד מתנגדיו הפוליטיים בתוך לבנון.
ניתן לייחס את הפער בין החזון למציאות בחיזבאללה לגורמים שונים.
ראשית, האידיאולוגיה של הארגון התפתחה עם הזמן כדי להתאים לאילוצים פוליטיים.
שנית, הנהגת חיזבאללה עשויה להיות מנותקת מהבסיס האידיאולוגי של חבריה, אשר מחפשים תגמולים מוחשיים יותר, כגון ביטחון כלכלי ופוליטי.
שלישית, גורמים חיצוניים, כגון סוריה ואינטרסים אזוריים אחרים, משפיעים על החלטות הארגון.
התובנות האלו חיוניות להבנת חיזבאללה ולגיבוש מדיניות אפקטיבית כלפיו.
נדרשת גישה ריאליסטית לקחת בחשבון את הפער בין החזון האידיאולוגי של הארגון לבין פעולותיו הפרגמטיות.
מדינות המתקשרות עם חיזבאללה חייבות להיות מודעות למוטיבציות האמיתיות שלו ולזהות את הקווים האדומים שלו.
רק כך ניתן להבטיח התעסקות יעילה ובר-קיימא עם ארגון זה, המהווים גורם מרכזי בדינמיקה הביטחונית במזרח התיכון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *