כלכלה וכלכליסטים:
המקרה של ג'ון מיינרד קיינסבמחוז הכלכלה, ג'ון מיינרד קיינס ניצב כדמות מיתולוגית, שהשפיעתו ממשיכה לעצב את המחשבה והמדיניות הכלכלית עד היום.
קיינס היה כלכלן בריטי יליד 1883, שפיתח תיאוריה מהפכנית בתקופת השפל הגדול.
תיאוריית קיינס, שפורסמה ב-1936 בספרו "התעסוקה, הריבית והכסף", טוענת כי ביקוש כללי חלש הוא הגורם המרכזי לאבטלה וركود.
לפי קיינס, כאשר ביקוש מספיק, עסקים יגדילו את הייצור וכוח העבודה שלהם, מה שיוביל לצמיחה כלכלית.
לעומת זאת, כאשר הביקוש נמוך, עסקים יקצצו בהשקעות ובכוח העבודה, מה שיוסיף לאבטלה ולמגמת מיתון.
תיאוריית קיינס סתרה את הכלכלה הקלאסית, שהאמינה כי השווקים ימצאו באופן טבעי איזון והאבטלה היא תוצאה חיכוך זמני.
עם זאת, השפל הגדול סיפק הוכחות אמפיריות חזקות לתובנותיו של קיינס.
המדיניות הכלכלית הקיינסיאנית, המבוססת על תיאורייתו של קיינס, מתמקדת בהגדלת הביקוש הכולל.
כלים כאלה כוללים השקעות ממשלתיות, הקלות מיסים וקיצוצי שיעורי ריבית.
מדיניות זו עזרה ל странах רבות להתאושש מהשפל הגדול ושימשה כמדריך למדיניות כלכלית במהלך מיתונים לאחר מכן.
ההשפעה של קיינס על הכלכלה מתמשכת.
עקרונותיו ממשיכים לעצב את האופן שבו כלכלנים מבינים את מאקרו-כלכלה ובאופן שבו ממשלות מגיבות לזעזועים כלכליים.
בין אם בתקופות של משבר או התאוששות, המורשת של ג'ון מיינרד קיינס ממשיכה לשחק תפקיד מרכזי בעיצוב העתיד הכלכלי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *